ספורי ההצלחה שלנו: מתאמני "הסטודיו של דליה" משתפים בחוויות, בהישגים ובשינויים בחייהם אותם חוו בזכות היותם חלק בלתי נפרד מפעילות הסטודיו ומדרך החיים החדשה. כל המעז - מנצח!!
מאיה כלב כותבת לנו בוקר אחרי ריצת הניווט הראשונה בחייה...
הגעתי לסטודיו של דליה לפני כ 5 חודשים. אחרי שמאסתי במכוני הכושר המוכרים, אחרי שתי לידות סמוכות (עם "תוצרים" נפלאים כמובן), כשהבנתי שמשהו בגוף פנימה כבר לא עובד יותר. הגב כואב מכל ה"הרם הורד" כל היום וכל הלילה, הגוף מכווץ ונוקשה, אני מתוחה מאוד ובעיקר עגולה מתמיד….
ממבט לכיוון האדמה, למבט קדימה ואפילו כלפי מעלה לאתגר הבא
הסיפור של איקה קורח
דליה התקשרה אלי כדי לנחם אותי על מות אמא והציעה להיפגש בסטודיו לשעה של כיף ושחרור. שעה מדהימה שבה הגדרתי את מצבי הגופני "גוף עצוב ומבט לאדמה" ובקשתי מדליה לעזור לי להזדקף. כבר בשיעור הראשון, שלא שכחנו לעולם, "שאבנו מים ממעיינות ושתינו מלא החופן" והתחלתי להזדקף.
סיפורי ההצלחה שלנו
עינת ליפשיץ כותבת
"אני כותב כאשר יש לי השראה, ואני דואג לכך שתהיה לי השראה בכל בוקר בשעה תשע." (פטר דה פריס) אני דאגתי לכך שתהיה לי השראה בכל יום שני בשש בבוקר באימון האישי עם דליה.
הסיפור של ד"ר יהודית לפינסקי
בספטמבר 2003, לאחר חופשה ארוכה באוסטרליה, הייתי על סף שינוי משמעותי בחיי האישיים, פרישה מצה"ל. החלטתי לחזור לכושר ולרדת במשקל. נרשמתי לתוכנית הרזיה וכושר אישית ...
גבע בלטר מספרת על חוויותיה מריצת השטח הראשונה בחייה בקבוצת ריצת בנות הסטודיו "הר לעמק 2013", כנגד כל הסיכויים
ד"ר טלי בן-גלים כותבת
ד"ר טלי בן-גלים, רופאת ילדים ואמא לשלושה ילדים קטנים, מספרת את חוויותיה מהתארגנות הבוקר לקראת ריצת אימון של קבוצת הבנות "הר לעמק 2013"
עידית סעד חוגגת 12 שנות ריצה נפלאות
עידית כותבת לדליה לאחר מרתון ברצלונה, השנה במרץ 2013:דליה יקרה,ביום ראשון רצתי את מרתון ברצלונה.זו הייתה חוויה אלוהית עבורי. הגשמת חלום ותיק....
עזרא אלוני מספר על חוויותיו מרכיבת בית השנטי
לפני כחודש ימים קבלתי משוונג מייל ובו פניה להירשם למסע אופניים לזכרו של שניאור חשין ז"ל מבית השנטי בת"א לבית השנטי במדבר ליד שדה בוקר, סה"כ 180 ק"מ.
עו"ד אירית רייכמן רצה 10 ק"מ לראשונה בחייה
במשך שנים הסתכלתי תמיד בערגה בכל המשתתפים במרוצים השונים ובתוך תוכי רציתי להיות חלק מהקבוצה המיוחדת הזו של אנשים שמצליחים לרוץ קילומטרים רבים ולגמוע מרחקים ללא כל קושי.
מכתבו של פרופ´ אוריאל פרוקצ´יה לדליה
היה לי הכבוד לאמן אישית ולגלות את סודות הכושר הגופני לאדם מיוחד אשר שפת גוף הייתה זרה לו ואילו חייו היו בעיקרם חיי רוח. הובלתי את אוריאל בכל שבוע מצעד ראשון ועד לריצה קלה של 10 ק"מ, ומלימוד רכיבה ועד לרכיבת שטח של 40 ק"מ.
לידיה אפריאט משתפת בחגיגת יום הולדת בלתי נשכחת
אל הסטודיו של דליה הגעתי לפני שנה וארבעה חודשים בעקבות עלון פרסומי. בעלון נראתה דליה החטובה ליד מיטת פילאטיס, ולי היה ברור שבזכות מיטת הפילאטיס גם אני אראה כמוה.
ורד מנור כותבת לנו על חווייתה במרוץ הלילה ת"א
שנה חלפה מאז המפגש הראשון שלי אצל דליה, אני נזכרת כיצד פניתי לסטודיו בחשש מסוים, רציתי להחזיר עצמי לפעילות ספורט ...
Last week I took part in a 5 day biking trek from Arad to Jerusalem to raise money for the Alyn rehabilitation children’s hospital. It’s hard to describe the feeling of pride and achievement when I finally reached the hospital, together with about 700 other Alyn riders, after cycling about 350 kms over some very hilly terrain.
טלי בן גלים כותבת
ד"ר טלי בן גלים, רופאת ילדים, כותבת לנו על חווייתה מהמרוץ הראשון בחייה במרוץ מרתון תל אביב...
גילי כהן כותבת :
דליה היקרה,
תודה גדולה על היוזמה, הארגון, המורל ובעיקר על הרעיון הגדול
החלטתי רק לפני חודש שאני מצטרפת ליום הקסום הזה, ולא האמנתי שאראה תמונה שלי בקו הגמר.
לילך משתפת מחווית המודיאתלון...
מודיאתלון 2013 עשינו זאת!
דליה, מאמנת שלי! תקופה ארוכה ראיתי את שלט החוצות שלך בדרך למכבים רעות, בכל פעם עברה בי המחשבה ״אווייי כמה שאני רוצה להיכנס לסטודיו״ ערב אחד אחרי הזמנה לבבית ומפרגנת נכנסתי לשיעור,
הסיפור של שרה שר-לב
התבקשתי על ידי דליה לכתוב כמה מילים על הפעילויות של שבת
בשבת 3.12.11 השתתפתי במסע אופניים "סובב הגליל המערבי" בהובלת קבוצת
Saxo Bank SunGard ובראשם אלברטו קונטדור, אלוף הטור דה פראנס.
מכתב מאת עדה רשף
לאן נעלמו הכאבים?
השבת הגיעה בתי "הקטנה" שחר כואבת וחבולה מהצבא , מיד שלפתי מהמגירה העליונה קופסא מכובדת ובה כל טוב, תחבושות אלסטיות, לברכיים...לידיים...לקרסוליים...לכל מפרק בגוף יש לי מענה אורטופדי.
איציק כותב לדליה
דליה ,ריצת מרתון לא הייתה אף פעם בחלומות שלי.
אבל דברים משתנים ולפעמים צריך לעדכן את החלומות ( האתגרים ).
היום אחרי שסיימתי את ריצת המרתון "הראשונה" שלי אני מרגיש בריחוף.
זה הזמן גם לעשות סיכום ביניים .
הסיפור של יהודית לפינסקי
אחרי שזכתה במקום הראשון במסע "מלכת המדבר" בשנה שעברה, זכתה יהודית לשוב למסע השנה בסין וכן נבחרה להיות הרופאה המלווה של כל המסעות
דליה קולדהם משתפת
החיבור המושלם בין אהבה לריצות למרחקים ארוכים, השילוב בין הרץ הבודד לקבוצה והחיבור אל הנופים המרהיבים של צפון הארץ
אילנית אלמליח משתפת : התמונות, המילים, ההתרגשות...
ראשית, איזה כיף לראות את כולכם יפים, לבושים, איך בבוקר אנחנו נראים עם הפיג'מות והשיער כמו פטרוזיליה? רק דליה אפילו ב-06:00 בבוקר נראית כאילו סיימה צילומים לטקס האוסקר.
אתי אלוני כותבת לאחר הזכיה מכתב אישי לדליה
דליה
טקס האוסקר היה מושקע ומרגש......
אז אי אפשר בלי לומר תודה על הבחירה ,אשר אותי הפתיעה , אך הייתה נעימה ומרגשת.
המסע לאיירון מן של אדר ברשדסקי שהעז, הצליח וניצח.
"...בתקופת הצבא, באחד מימי הספורט שמעתי לראשונה על טריאתלון איש הברזל, המרחקים ומה שזה עושה לאנשים.
מאז אמרתי לעצמי "יום אחד אני אעשה את זה". ..."
גבע בלטר משתפת ..
רק לפני יומיים חזרנו ממרוץ "הר ועמק" בעצם לא ממש מרוץ אלא כמו ממן חלום ולא ממקום או זמן אמיתיים. כשאני חושבת על המרוץ עולות תמונות וקטעים לא מחוברים אחד לשני כמו שנזכרים בחלום..
ליאורה הייבן מתארת את התהליך שעברה בתכנית הכושר האישית שלה עד הגעתה לדליאתלון
A few words from Leora Havin
אריאלה מזרחי כותבת
לקראת סיכום שנתי שעשינו חשבתי שמן הראוי יהיה לכתוב לך תודות, וכנראה שכל מה שאכתוב לא יספיק להביע את כמות התודות שאת ראויה להן ממני.
מכתבה של צפרא פוני:
לדלינקה, טובה, וכל השאר, תודה רבה מקרב לב, על עומק התמיכה, האהבה, תשומת הלב והחום שהענקתם לי.אין ספק שהצלחתן לרגש אותי מאד מאד ולהפתיע, אפילו הייתה דמעה בצדודית העין.
בני גלזנר כותב:
בקיץ האחרון, אוגוסט 2009, התברר לי שתוצאות בדיקות הדם שלי לא טובות ושאני חייב להתחיל לקחת כדורים כדי לאזן סכרת.
גניה דהמאיו משתפת ומתארת את התהליך אותו עברה בתוכנית הכושר האישית שלה עם דליה ועד לשיא של מרוץ הלילה בתל אביב
נאוה אסולין משתפת:
אני מתאמנת בסטודיו כבר חצי שנה ומצליחה כבר לרוץ חמישה ק"מ ולהישאר בחיים,
אך האם אני מוכנה להגיע לעשרים וארבע שעות תמימות של אימונים?
אלי קורח כותב:
בסיומה של תוכנית אימון אישית שלקחתי אצל דליה שמעתי את דליה אומרת לי – "אלי, תוכל לכתוב משהו על התוכנית שעשית?". וכמו בתוכנית – דליה אומרת, אני מנסה לעשות.
דליה קולדהם משתפת ..
בסיום ריצת 16 ק"מ בבואנוס איירס, ביום אביב בהיר, ברחובות הסגורים רק לרצים, חגגתי, אני עם עוד 10,000 בני עמי לריצה יומולדת 20 שנים שאני רצה, או יותר נכון יום נישואים 20 עם בן זוגי לחיים – הריצה.
קרן חן כותבת לנו
אתמול בערב התחלנו מחנה אימונים לקראת מירוץ הר לעמק. המחנה כלל שלושה אימונים: יום חמישי - ריצת לילה של 7 ק״מ, יום שישי מוקדם בבוקר- ריצה של 8 ק״מ ממצפה הראל עד אשתאול, יום שישי צהריים- ריצת 5 ק״מ בפארק קנדה.
שרה ברקוביץ כותבת
בשנתיים וחצי האחרונות אני משתתפת פעילה בשיעורי פילאטיס – שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, ב"סטודיו של דליה" במכבים. אני ממש מכורה לשיטה ומאמינה כי כל אדם חייב להתנסות בה למען בריאותו הגופנית והנפשית.
חן חן מגשימה חלום וכותבת לנו
בזכות המאמנת הנפלאה שלי כבר שלושה שבועות אני מסתובבת מחוייכת,
קרן מזור משתפת אותנו בחווייתה ממרתון ירושלים
5 ק"מ ראשונים שלי ברחובות ירושלים הקסומה החלו עם חששות כבדים. לפני כחודש הצטרפתי לסטודיו ולתוכנית האימונים האישית של דליה. היעד הראשון שדליה הציבה לי הוא מירוץ ירושלים, ריצת 5 ק"מ. ("מירוץ עממי...." לפי דבריה של דליה)...
קלאודיה היא ספורטאית החודש של "הסטודיו של דליה" לחודש ספטמבר 2005
הגעתי לסטודיו של דליה בפברואר 2005 במסגרת חופשת הפרישה מצה"ל. החלטתי כי במסגרת זו אעשה לעצמי מתנה לא רק אינטלקטואלית אלא גם לנפש ולגוף.ההתחלה לא הייתה קלה: מעולם לא עשיתי ספורט, עישנתי שלוש קופסאות סיגריות ביום במשך שנים רבות, והפסקתי תקופה קצרה לפני הגעתי לסטודיו.
שיחקנו אותה !מקום ראשון במירוץ מים לי-ם144 ק"מ מתל-אביב לירושלים
הי דליה,אני מבקשת להתרגש יחד אתך, אתמול באוטו כשהכל הסתיים ואני הייתי מותשת מאד ואת פרצת בבכי טוב, בכי של התרגשות. הסתכלתי בך ודמעות היו גם בעיני.
מאיה כלב משתפת אותנו בחווייתה מהמירוץ:
ווואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו !
זו התחושה שמלווה אותי מאז צהרי יום שישי האחרון, אחרי חציית קו הסיום של מרוץ הר לעמק 2014.
!אם רוצים - הכל אפשרי


הר לעמק שלי-מיכל נחום
עמליה אליאס כותבת על השינוי האמיתי שעברה בתוכנית האישית ועד קבלת האוסקר לשנת 2014 כספורטאית המצטיינת של הסטודיו
נדיה סילברמן כותבת על דרכה מאפס כושר למרתון ירושלים בחמישה חודשים
מיכל נחום משתפת אותנו בחוויותיה